לקוח אשר ביצע הזמנת רכב לנסיעה בחו"ל מאחת מחברות ההשכרה כאן בארץ, תבע את חברת ההשכרה על כך שלא סיפקה לו את הדגם שביקש!
אחת התופעות הנפוצות ביותר בתחום השכרת הרכב בחו"ל היא אי קבלת הדגם הספציפי שהזמנת. חברות ההשכרה נוטות להציע רכבים חלופיים ובכך מאמינות כי פתרו עבורך את הבעיה. להלן מקרה המביא את סיפורו של לקוח אשר לא הסכים להתפשר ולהסתפק בדגם אחר מזה שהזמין ואי לכך תבע את חברת ההשכרה: מדובר בלקוח אשר ביצע הזמנת רכב לנסיעה בחו"ל מאחת מחברות ההשכרה כאן בארץ. הרכב אמור היה לחכות לו בשדה התעופה ולהפתעתו הרבה לא כך היו הדברים. לאחר בירור טלפוני, התברר לו כי החברה לא הצליחה למלא אחר ההזמנה שלו. חברת ההשכרה הציעה ללקוח הממורמר כמה חלופות אחרות ובכך לטענתה מילאה את חלקה בהזמנה. אותו לקוח טען בנחישות כי החלופות שהוצעו לו אינן הולמות את צרכיו לטיול שתוכנן, ונאלץ בסופו של דבר לשכור רכב אחר מחברת השכרה אחרת אשר כן עומד בדרישותיו. כאשר חזר לארץ החליט לתבוע את חברת השכרה על ההפרש שנוצר בין מחיר הרכב שהזמין למחיר הרכב האחר אשר שכר בחברת ההשכרה האחרת. הוא אף תבע פיצויי עוגמת נפש שנגרמו לו. בבית הדין לתביעות קטנות קבעה במקרה זה השופטת כי על חברת ההשכרה הייתה מוטלת החובה לספק ללקוח רכב שיעמוד בדרישותיו. היא דחתה את טענת החברה לפיה עומדת לה זכות שלא לספק רכב לפי הדרישות, לאור סעיף פטור שקבוע בטופס ההזמנה, בו נאמר כי סוג הרכב המוזמן אינו מובטח וכי החברה רשאית להשכיר רכב המוגדר על ידה כשווה ערך לרכב המוזמן. השופטת טענה כי סעיף הפטור מאפשר את שינוי הרכב ובלבד שמדובר בתוך אותה קבוצת דירוג או בשדרוג לרכב מדירוג גבוה יותר. לאור האמור חייבה השופטת את החברה בתשלום ההפרש ששילם הלקוח על הרכב החלופי.
לצערנו, אין חקיקה ספציפית המסדירה את אחריות הספק בחו"ל כלפי לקוח מישראל. מסתבר שיש לשאלה הזו שתי תשובות, שכל אחת מהן יכולה להיות חד משמעית. תשובה אחת תאמר כי חברת ההשכרה בארץ היא "פקיד קבלה וירטואלי" בלבד ואין היא אחראית לבעיות שעלולות להתעורר. את הטענות והמענות יש להפנות ישירות אל נותן השירות שאצלו התעוררה הבעיה, התשובה השנייה וההפוכה תטיל אחריות מוחלטת על ספק השירות ולמעשה תציב אותו ככתובת האחת אליה יפנה לקוח שנפגע ממי מהשירותים שרכש מאותו ספק. כלומר למרות שאנחנו חיים בעידן שבו גלישה קצרה באינטרנט וכמה טלפונים מאפשרת לנו להזמין מוצרים ושירותים ישירות מנותן השירות. מבחינה משפטית, הפתרון לשאלות שכאלו נח בבסיס שתי הנחות מוצא, שנתמכות בדינים כללים יותר כמו דיני החוזים או דיני הגנת הצרכן. הנקודה הראשונה פשוטה והגיונית: הלקוח זכאי לקבל את מה שהובטח לו. ההנחה השנייה היא שהספק צריך להתנהג בצורה הוגנת וכי ישנן תקלות שסביר שיהיה מודע להן. מודעות, לא רק בהיבט המשפטי, היא מושג חמקמק ותלוי הקשר. בכל זאת מומלץ בכל מקרה של תקלה מעבר לים חשוב ליצור קשר מיידי עם חברת ההשכרה בארץ ולתת לה את האפשרות לנסות ולסייע.
אחת התופעות הנפוצות ביותר בתחום השכרת הרכב בחו"ל היא אי קבלת הדגם הספציפי שהזמנת. חברות ההשכרה נוטות להציע רכבים חלופיים ובכך מאמינות כי פתרו עבורך את הבעיה. להלן מקרה המביא את סיפורו של לקוח אשר לא הסכים להתפשר ולהסתפק בדגם אחר מזה שהזמין ואי לכך תבע את חברת ההשכרה: מדובר בלקוח אשר ביצע הזמנת רכב לנסיעה בחו"ל מאחת מחברות ההשכרה כאן בארץ. הרכב אמור היה לחכות לו בשדה התעופה ולהפתעתו הרבה לא כך היו הדברים. לאחר בירור טלפוני, התברר לו כי החברה לא הצליחה למלא אחר ההזמנה שלו. חברת ההשכרה הציעה ללקוח הממורמר כמה חלופות אחרות ובכך לטענתה מילאה את חלקה בהזמנה. אותו לקוח טען בנחישות כי החלופות שהוצעו לו אינן הולמות את צרכיו לטיול שתוכנן, ונאלץ בסופו של דבר לשכור רכב אחר מחברת השכרה אחרת אשר כן עומד בדרישותיו. כאשר חזר לארץ החליט לתבוע את חברת השכרה על ההפרש שנוצר בין מחיר הרכב שהזמין למחיר הרכב האחר אשר שכר בחברת ההשכרה האחרת. הוא אף תבע פיצויי עוגמת נפש שנגרמו לו. בבית הדין לתביעות קטנות קבעה במקרה זה השופטת כי על חברת ההשכרה הייתה מוטלת החובה לספק ללקוח רכב שיעמוד בדרישותיו. היא דחתה את טענת החברה לפיה עומדת לה זכות שלא לספק רכב לפי הדרישות, לאור סעיף פטור שקבוע בטופס ההזמנה, בו נאמר כי סוג הרכב המוזמן אינו מובטח וכי החברה רשאית להשכיר רכב המוגדר על ידה כשווה ערך לרכב המוזמן. השופטת טענה כי סעיף הפטור מאפשר את שינוי הרכב ובלבד שמדובר בתוך אותה קבוצת דירוג או בשדרוג לרכב מדירוג גבוה יותר. לאור האמור חייבה השופטת את החברה בתשלום ההפרש ששילם הלקוח על הרכב החלופי.
לצערנו, אין חקיקה ספציפית המסדירה את אחריות הספק בחו"ל כלפי לקוח מישראל. מסתבר שיש לשאלה הזו שתי תשובות, שכל אחת מהן יכולה להיות חד משמעית. תשובה אחת תאמר כי חברת ההשכרה בארץ היא "פקיד קבלה וירטואלי" בלבד ואין היא אחראית לבעיות שעלולות להתעורר. את הטענות והמענות יש להפנות ישירות אל נותן השירות שאצלו התעוררה הבעיה, התשובה השנייה וההפוכה תטיל אחריות מוחלטת על ספק השירות ולמעשה תציב אותו ככתובת האחת אליה יפנה לקוח שנפגע ממי מהשירותים שרכש מאותו ספק. כלומר למרות שאנחנו חיים בעידן שבו גלישה קצרה באינטרנט וכמה טלפונים מאפשרת לנו להזמין מוצרים ושירותים ישירות מנותן השירות. מבחינה משפטית, הפתרון לשאלות שכאלו נח בבסיס שתי הנחות מוצא, שנתמכות בדינים כללים יותר כמו דיני החוזים או דיני הגנת הצרכן. הנקודה הראשונה פשוטה והגיונית: הלקוח זכאי לקבל את מה שהובטח לו. ההנחה השנייה היא שהספק צריך להתנהג בצורה הוגנת וכי ישנן תקלות שסביר שיהיה מודע להן. מודעות, לא רק בהיבט המשפטי, היא מושג חמקמק ותלוי הקשר. בכל זאת מומלץ בכל מקרה של תקלה מעבר לים חשוב ליצור קשר מיידי עם חברת ההשכרה בארץ ולתת לה את האפשרות לנסות ולסייע.
